תיאורית החומוס – איך סטוץ קשור לחומוס?

אם יש משהו בולט שמאחד סביבו כמעט את כל תושבי תל אביב (ואולי ישראל כולה) הרי שזה האהבה לחומוס. אם תסתובב באזור החומוסיות בצפון דיזינגוף או ביפו תוכל למצוא כמעט בכל שעות היום ילדים, מבוגרים, זקנים, נשים, גברים, מזרחיים, אשכנזיים ועובדים זרים מנגבים ומנגבים עד שאי אפשר עוד להכניס גרגיר חומוס נוסף לקיבה.

להמשיך לקרוא תיאורית החומוס – איך סטוץ קשור לחומוס?

הברווז – נסגר

הברווז נסגר, על חורבותיו קם מקום בשם שטראסה

את תאור הבילוי האחרון שלי בבר "הברווז" אתחיל דווקא מהסוף להתחלה:

אחת בלילה – 2 מבעלי המקום רוקדים על הבר עם מספר בחורות חייכניות וחמודות, בעלים אחד נוסף מפזז ושר לו עם עוד 2 בחורות לצידי הבר, עוד כמה עשרות פרצופים מחויכים ושיכורים ואני וחבריי רוקדים בחלק האחורי של המקום ומנענעים את הראש מעלה מטה לצליל להיטי רוק קלאסיים כמו ילדים בני 18 עם שיער ארוך ובלי גבולות (ובלי עבודה שאליה צריך לקום מחר בבוקר…).

בר הברווז

להמשיך לקרוא הברווז – נסגר

סילבסטר – סיבה למסיבה בלי סיבה!?

עם ישראל אוהב לחגוג בכל הזדמנות. תנו לנו תירוץ – אנחנו כבר נרים מסיבה. תנו לנו ברית, יום הולדת, ראש חודש או ראש שנה, חתונה, גירושין, או חג כלשהו של מישהו – ואל דאגה, אנחנו כבר נדאג לחגיגה. זה ההסבר היחיד שאני מוצא לכך שכל שנה בין ה 31 לדצמבר ל 1 בינואר אנחנו חוגגים את ה"סילבסטר" בגל המסיבות הכי גדול של השנה. וזה בכלל חג נוצרי!!!

ולמה בכלל אנחנו קוראים לזה "סילבסטר"?כמעט בכל העולם חוגגים בתאריך זה את "ראש השנה האזרחית חדשה", ורק בישראל, גרמניה ופולין חוגגים את ה"סילבסטר". למה? אולי בגלל שיותר קל, קצר וקליט לרשום "סילבסטר" על ההזמנות? אולי כדי להבדיל מראש השנה היהודי?

מישהו מהחוגגים בארץ בכלל יודע שהחג הזה קרוי על שמם של כמה אפיפיורים נוצרים? הנודע מכולם הוא סילבסטר ה-1, אפיפיור מהמאה הרביעית , שפשוט מת באופן מקרי בלילה הזה, ומאז נוהגים לקשור את סיום השנה האזרחית בחגיגות הנושאות את שמו. מה גם, שישנן סברות שאומרות שבמסגרת העלאת הדת הנוצרית לגדולתה הנוכחית, הוא גם רדף אחרי היהודים והביא לשנאה יהודים ולפעולות נגדם. אז בחרנו להצטרף לחגיגות על שמו? או אולי בגלל מותו? ובעצם, זה ממש לא משנה. פשוט עוד סיבה לשתות, לקבל נשיקה בחצות, לדפוק את הראש עד כלות ולקוות שאולי לעוד יום אחד נשכח את הצרות…

בתור בליין תל אביבי מהשורה הראשונה, אני לא יכול להתלונן ולבוא בטענות. אני מודה בגאווה שגם אני ביליתי במסיבות משובחות רבות ביום הזה, ומעולם לא ידעתי ולא עניין אותי על מה ולמה אני חוגג. אבל כשניסיתי להיזכר היום איך ביליתי את הסילבסטר בשנים האחרונות, לא הצלחתי. הדחקתי, או פשוט שכחתי, כי לרב סבלתי. משנה לשנה אני מרגיש פחות ופחות חשק לצאת ולבלות ביום הזה. אולי הזדקנתי קצת, ואולי זה פשוט הטראומה מהשנה שעברה. תורים אין סופיים במועדונים, מחירי כניסה מופקעים, פקקים, והמון ילדים שיכורים. צריכים עוד סיבות למה כדאי השנה להישאר בבית, לקוות שירד גשם ולראות סרט ישראלי טוב מתחת לפוך?

עוד לפני הדילמה האם כדאי בכלל לצאת מהבית ביום כזה, קיימת בארץ מחלוקת בסיסית יותר. האם באמת מותר לציין ולחגוג את הסילבסטר? בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה (קטגוריה אליה נכנסת הנצרות על דעת רוב הפוסקים). מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות הודיעה בעבר כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה. טוב מאוד!!! הסילבסטר נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן והודו. גם בברית המועצות היה זה החג הלא קומוניסטי היחיד. הסיבה נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר. אז גם לנו מותר!

ומבחינה מצפונית – ייתכן שהסברות לכך שסילבסטר ה – 1 פעל באופן מיוחד כנגד היהודים,אכן נכונות. אולם, לא קיימות בהיסטוריה הוכחות חותכות על יחס שכזה, לטובה או לרעה, ואין ראיות לרדיפת יהודים בידי הכנסייה בתקופתו. מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בכרוזי אינטרנט שונים המביעים התנגדות לחגיגות ליל הסילבסטר.

ואם לא היו קוראים לחג "סילבסטר" אלא "ראש השנה האזרחית"? אז היה מותר לנו לחגוג? חוש הריח שלי אומר שמעורבים כאן גורמים חרדיים, שמנסים בכל דרך לשבש את החגיגות ולשוות להם אופי כפירתי. אבל זה רק אני…

ואיך אני חוגג? אז למרות הטראומות של השנים האחרונות, החלטנו בחבר'ה למצוא מקום שיכול להבטיח לנו פינה רק בשבילנו. בלי דוחק, בלי תור. רק חברים, אלכוהול ומוסיקה טובה. אז מצאנו. איזה כיף!!! אז שנה טובה, חג שמח ובילוי נעים… נתראה בשנה הבאה

מסיבת צהריים בשישי, ריצת לילה בשבת – רק בתל אביב

אתמול בערב, בערך בקילומטר הרביעי של ריצת הלילה של נייקי תל אביב, כשניסיתי להגביר מהירות ולעקוף כמה רצים לפניי, הראש שלי ואני נזכרנו שבערך לפני 24 שעות זחלתי הביתה שיכור מת אחרי מסיבת צהריים מעולה ב"וייס" בר…והבנתי שאת הריצה הזאת אני כבר לא אסיים בין 10 המקומות הראשונים, או ה 100, או ה 1000. אז האטתי את הקצב והתרכזתי בלרוץ ישר, לנשום ופשוט לסיים…

להמשיך לקרוא מסיבת צהריים בשישי, ריצת לילה בשבת – רק בתל אביב

תודה לכל מי שבא לחגוג איתנו את סיום הקיץ – היה מעולה!!!

כל מי שנכנס ביום שישי האחרון ל"וייס" בר בשעות אחה"צ פשוט היה המום – המקום היה מפוצץ באנשים יפים ושמחים ששתו ורקדו, המוסיקה היתה מעולה והביטים הקפיצו את כולם לתקרה, ובאוויר היה חשמל. תוסיפו לכל אלה את העיצוב היפיפה והמיוחד של המקום ותקבלו קונספט איכותי ונדיר בתל אביב.

וייס מסיבת צהריים

לא עוד אפטר קשה וחשוך עם תורים בלתי נסבלים בשירותים ופרצופים קשים, אלא אפטר לקהל שעייף ממסיבות הלילה המאוחרות ובטח משעות הבוקר המוקדמות ופשוט קם בבוקר בנחת, אכל ארוחת בוקר, עשה קצת סידורים, ים, מקלחת ארוכה וקפץ לכמה שעות של כיף עם חברים. ובשעה 20:00 כבר כולם היו חזרה בבית. עוד יותר מגניב. לא נהרס עוד סופ"ש!!!

להמשיך לקרוא תודה לכל מי שבא לחגוג איתנו את סיום הקיץ – היה מעולה!!!

הכל מתחיל ברוטשילד'ס קיטשן – סגור

בשישי האחרון, כשחזרתי הביתה ב 7:00 בבוקר אחרי עוד לילה סוער בעיר, נזכרתי שרק כמה שעות לפני זה ישבתי ברוטשילד'ס קיטשן, על בקבוק יין לבן (שרדונה, ממש טעים), וחשבתי לעצמי "איזה כיף, עוד ערב רגוע בעיר"… איזה רגוע ואיזה נעליים!!! אמנם המקום הוא בסגנון בית קפה/בר/מסעדה נינוח, עם תפריט איכותי ועיצוב מושקע, אבל מתחת לפני השטח מסתתר פוטנציאל להרבה אלכוהול, אוירה צעירה ודינאמית, צוות צעיר ומקצועי, אוויר טוב ומיקום קטלני.

חשוב לציין שכדאי גם להכיר מישהו מהעובדים או הבעלים כי אז גם צצים לפעמים צ'ייסרים בהפתעה…
אז כמו שכבר אמרתי – הכל מתחיל ברוטשילד'ס קיטשן…ונגמר אי שם בשעות הקטנות של הלילה…

רוטשילד'ס קיטשן

רוטשילד'ס קיטשן – סגור

מדריך הטרמפיסט לרומנטיקה…

לפני כחמש שנים, עצרתי עם מכוניתי האהובה והישנה, בובי, ולקחתי חייל בטרמפ ביציאה מירושלים. החייל היה מג"בניק מסוקס ובסוף הנסיעה אפילו החלפנו טלפונים. ר' לא היה גאון, אבל היו לו ריבועים. כידוע ריבועים וסיפור טוב על הטרמפיסט שתקע אותי, יכולים לפצות על דברים רבים, לכן, נשארנו בקשר שבוע יותר מהזמן שלוקח לרוב הקשרים שלי להיגמר (שבועיים, לאלו שתוהים).
יצאתי פעם עם בחור שסיפר לי שאבא שלו הכיר את אמא שלו כשעצר לה לטרמפ ומאז לא נפרדו. יש משהו, בפגישה מקרית בצידי הדרך, מכונית מאובקת והדרך הפתוחה, שנותנים גושפנקה נוספת לכל סיפור של "איך הכרתי את אמא" (או "איך הכרתי את הזיון האחרון"). כן, טרמפ הוא דבר רומנטי, מיני ומסוכן. לכן, ככל הנראה נמנעתי בשנים האחרונות לתפוס ולאסוף טרמפיסיטים בכבישי הארץ.

להמשיך לקרוא מדריך הטרמפיסט לרומנטיקה…

אז לקחנו אנטיביוטיקה ויצאנו לבלות (בקטנה…)

אני עם דלקת בשקדים. חבר טוב עשה טיפול שיניים קשה השבוע, והתנפח לו הפרצוף. שנינו לוקחים אנטיביוטיקה.

אז מה? זה לא יעצור אותנו מלצאת ולבלות בעיר ללא הפסקה, גם אם אי אפשר ממש לשתות אלכוהול.

אתמול בערב נפגשנו עם עוד חבר (שלא לוקח אנטיביוטיקה – מוזר…). כשאמרנו לו שאנחנו לא יכולים לשתות היום, עלתה לו הבעת תמיהה על הפנים, כאילו הוא אמר "אז מה תעשו? איך אפשר לצאת בלי לשתות?". חייכנו ואמרנו לו שיהיה בסדר. הבטחנו לו שניתן לו את כל הדרינקים שהיינו אמורים לשתות.

להמשיך לקרוא אז לקחנו אנטיביוטיקה ויצאנו לבלות (בקטנה…)

סוף שבוע פרוע

זה התחיל ביום חמישי… הסתכלתי למטה על הבר העמוס לעייפה של הננוצ'קה ואמרתי לעצמי – חבל על הזמן. מלא אנשים עומדים/ רוקדים/ מזיעים אחד על השני במה שנראה מלמעלה כסדום ועמורה 2009. לא יכולתי להפנות את המבט ( ולא כדי שלא אהפוך לנציב מלח… ) מההמולה והאוירה הטעונה מינית שהיתה שם.
אני בשלב זה עמדתי על איזה שולחן מוגבה ליד הדי ג'יי שמצידו התנשק בלהט עם מישהי תוך שהוא מחליף במקצועיות שירים במחשב…
אפילו אוזן מיומנת לא שמה לב שליבו לא נתון במאה אחוז לתקלוט ( או שאולי לא בליבו מדובר) .. הוודקות רצו שם ובאיזשהו שלב מישהו התקשר
למוסקבה לוודא שהרוסקי סטנדרט לא אזל כי צריך פה עוד…

להמשיך לקרוא סוף שבוע פרוע

הפנקס הקטן השחור

למען האמת חבריי היקרים, חשבתי שהמונח הזה שבכותרת וגם הרעיון שעומד מאחוריו פס ועבר מן העולם. אבל מה שקרה זה שהחליף אותו הטלפון הסלולרי ורשימת "אנשי הקשר".
הרעיון שמישהו אוסף מספרי טלפון רק כדי שיהיה, לעת צרה או על מנת שיהיה לו להראות בסוף הערב לחבר שלו- "בואנה אחי, קיבלתי ארבעה טלפונים, מה דעתך? איזה גבר אה? " לא ברור לי עדיין…

להמשיך לקרוא הפנקס הקטן השחור