אני זוכר (ת) בלילות של ירח מלא….

כנסיית השכל… לומר את האמת תמיד הייתי אמביוולנטית לגביהם. מצד אחד, יש כמה שירים שאני מתמוגגת כשאני שומעת ומצד שני תמיד היה לי קשה לשמוע דיסק שלם ברצף.. זה
כאילו היה מפריע לי באוזן. אתמול זה השתנה.. לא עד הסוף, אבל השתנה.

אבל לפני הכל אני חייבת לתקן עוולה נוספת. הזאפה ברמת החייל. שנים אמרתי לעצמי שזה לא מקום לראות בו הופעות. שאין בו אוירה, שאין בו מקום שאין בו … נראה לי שזאת היתה פשוט שטיפת מוח של חברה לשעבר, שתמיד העדיפה את אמפי וואהל או ברבי על הזאפה.אז נכון ,אם בא לך קצת לפרוק אנרגיה ולהזיז את הישבן, אין כל כך איפה. אבל אני אומרת, כל מקום כבודו במקומו מונח. ההופעה של אתמול עשתה לי חשק לעבור על הלו"ז שלהם לחצי שנה הקרובה וכבר להצטייד בכרטיסים..
אני ועוד חמישה מחבריי ישבנו על הגלריה, שהיא אמנם פחות אטרקטיבית בעיניי מלשבת באולם למטה אבל סיפקה את הסחורה. ראיתי , שמעתי, ואפילו לקראת הסוף היה לי איפה להתנועע קצת..

במקום מגישים אוכל עד עשר שזאת שעת התחלת ההופעה. פתרון טוב. תמיד הפריע לי שאמן מופיע ואנשים יושבים לו מול הפרצוף ולועסים או עסוקים בלחפש בתפריט מה להזמין.
שתיה קרה ואלכוהול אפשר להזמין כל הערב ברוך השם..
כנסיית השכל בהופעה ברמת החייל

ההופעה התחילה בשבילי באנרגיה קצת נמוכה. לא זיהיתי הרבה מהשירים (אני לא מעריצה שרופה) וישבתי לא נוח… מה שכן אהבתי בשלב זה זה את השילוב של רביעיית כלי מיתר – שלושה כנרים וצ'לנית… בהמשך הם גם נתנו קטע קלאסי ( זה של האוניברסיטה הפתוחה מהטלויזיה הלימודית. בורה שכמותי ) תוספת נוספת שהרשימה היתה בחור שניגן בכלי נשיפה מגוונים כמו דיג' ושופר וגם בכלים מסורתיים יותר ובכולם הוא היה מרגש.
לאט לאט נכנסתי לראש של ההופעה והשירים המוכרים לי יותר התחילו להיות מושרים.. החצי השני של ההופעה היה אחר לגמרי מבחינתי ובהדרן , עם השיר המופלא המצוטט
בכותרת כבר הייתי במקום אחר עם המוזיקה…

פתאום הם שלפו את השירים הישנים והטובים, כאלה שלא השאירו הרבה אנשים בכסא ( למעט אלה באולם שכאמור לא היה להם מקום לקום… )
חבר שהיה איתנו רצה לגשת ליורם חזן בסוף ההופעה ולהציע לו משמורת משותפת על ילדים עתידיים ואני רק יצאתי עם חיוך ורצון ללכת הביתה ולשים את הדיסק..