אם כבר הבנתם וגם אם לא, אני לא טיפוס של מסעדות יקרות.. לא מסתדר לי להוציא כל כך הרבה כסף על אותו הדג רק שהפה שלו פתוח בזוית אחרת… אבל, כשאחד מחבריי הזמין אותי לאכול איתו בהרברט סמואל של רושפלד כמובן שלא סירבתי…
הגענו לשם בסביבות תשע וחצי ועדיין היו מקומות על הבר, כנראה שהיה קר מידי בחוץ.
המקום מעוצב יפהפה.. לבן ופשוט עם בר ענק שמוגבה במרכז ומשני צידיו, מאחורי סבכה לבנה, יש שולחנות..
הזמנו סלסלת לחמים, מרק ארטישוק ירושלמי שהיה מ ד ה י ם ( עם כמהין בפנים… ), מרק דגים וגם דג מוסר בנוסף על מצע (המילה הפלצנית הזאת מצחיקה אותי כל פעם מחדש) של מן פירה של בשר חציל,טחינה גולמית ודבש…( שעלה 135 שקל!!! לרבע דג בערך)
הכל היה מעולה.. (למרות שהחבר, שכבר היה שם כמה פעמים אמר שפעם היה יותר טוב) .הבנתי שפעם היו הרבה יותר מנות "טעימות" טעימות וגם הלחמים היו יותר טובים אבל גם הפעם, מה שהיה היה טוב.
בשלב מסוים של הערב עלינו לקומה השניה. זה מדהים, יש שם אקווריום ענק שבתוכו כל המטבח על צוותו! מלא אנשים עובדים ב"מפעל" הזה והכל נראה לי מקצועי ונקי…
גם בקומה השניה יש שולחנות ומי שיושב שם תכל'ס יכול לראות את כל הגלגולים שהמנה שלו עשתה עד שהגיעה לצלחת…
אז אני לא יודעת להגיד אם אני אחזור לשם ומתי ( אולי בשישי אחרי הצהריים יכול להיות מגניב.. מול הים) אבל מומלץ לנסות..
לפני כחודש פגשתי את אסף ( אחד מהבעלים של ה"מנטל" המנוח) בהופעה בחתול והכלב… הוא סיפר שבזמן הקרוב הוא פותח מקום חדש ושנבוא להתרשם.. בהזמנה שהוא שלח בפייסבוק הוא כתב "דרך היוגורט" וכבר חשבתי שהבן אדם שינה כיוון, נטש את האלכוהול והלך על בריא. אבל לא.
בשישי האחרון הוזמנתי למסיבת יומולדת שהיתה אמורה להיות הפתעה אבל בגלל פליטת פה של איזו אינטלגנציית על, ההפתעה נחשפה אבל המסיבה נשארה..
הגעתי לשם בחצות בערך. בפינת בן יהודה וירמיהו יש יוגורטריה - מקום מגניב וטעים שנהגתי לאכול בו בימיי העליזים כסטודנטית ברידמן.. הכניסה למקום, שנקרא "שושו", היא דרך היוגורט ועוד כמה וילונות ומדרגות.
אז הגעתי למטה, המקום היה כבר מלא.. לא מדובר במקום גדול. יש בר אחד וכך שאר המקום מנוצל לעמידה ונענוע בקצב המוסיקה.. המקום מדליק! נותן הרגשה של חו"ל מחתרתי כזה.. אפילו הזכיר לי קצת את העיצוב של המנטל רק בזעיר אינפין…
הבעיה היחידה בעיניי היתה המוסיקה.. לא היה קו ברור כך שפעם אהבתי ופעם לא. לדעתי אם יחליטו על קו, זה גם יתרום לאוירה.. יגדיר יותר את המקום.
למרות המרחק "העצום" מהבית שלי סביר להניח שאגיע לשם שוב בקרוב..
מסיבת הרחוב חוזרת, יום שישי הקרוב בצהריים בין השעות 11 עד 4 אחר הצהריים ברחוב רוטשילד בין נחלת בנימין לרחוב הרצל. אירוע המוני עם תמיכת אסף זמיר, סגן ראש העיר תל אביב וכולם מקווים שלא ירד גשם. אם ירד אז תדחה בשבוע. בכל מקרה אנחנו נשלח צוות מורחב כדי לסקר את האירוע. כרגע נרשמו לאירוע כ 6,780 משתתפים! ועוד 3000 כנראה מגיעים… נשמע מבטיח. שלחו לנו דיווחים בטוויטר בזמן אמת.
אפטר בוייס
מכיוון שהמסיבה נחתכת באמצע ההנאה, הרימו את הככפה בוייס בר והחליטו להמשיך למסיבת אפטר בבר פתוחה לקהל עם מוזיקה טובה, ריקודים והרבה אלכוהול.
כצפוי, בחורף, בזמן האח הגדול ובזמני משבר כלכלי אישי, יציאותיי לכרך הגדול הופכות להיות פחותות יותר ויותר. אבל, כשידיד הומו מהמם שלי הזמין אותי לשמוע אותו מתקלט בערב דיוות לבנות באשמורת ברוטשילד 10, חשתי כי אין ברירה אלא להתעטף, להוציא 100 שקלים ולרקוד! במזל, הרגליים שלי הצליחו לזכור כמה תנועות בסיסיות וזכיתי לשמוע את בריטני, מדונה, הגאגאית, ויינהאוס, לילי אלן אהובתי ועוד רבות וטובות בריפיט למשך שעתיים ויותר. איזה כיף!
למי שלא מכיר את אשמורת, כנראה שזה בגלל שהוא לא גיי. כבר זמן מה שאשמורת מצליח לשמור על ליין מסיבות גייז חזק ומושך רבים מבני ובנות הקהילה הלהט"בית אליו. אצלי, המסיכות ירדו ולא נאלצתי לעשות פרצופים על שיריה של בריטני התאומה שלי או להשתתף בשיחות מזויפות בהן אני מספרת על הערכתי הרבה ל"מיוז". אין צורך!
מיותר לציין שגם אף אחד לא התחיל איתי במסיבה אבל זה דווקא גרם לי ליהנות יותר ממנה. יש לי כבר שני BF חדשים ואפילו מצאתי את עצמי חושקת בבחורה כוסית מדהימה שניסיתי לחקות כמה מהתנועות הבסיסיות ביותר שלה. רק חבל שבשאר הזמן היא הייתה עסוקה בלהתמזמז עם חברתה הלא פחות נאה ממנה (טוב אז אולי קצת). ובעצם- למה לא?
נראה לי שלסביות נהנות יותר. מה שבטוח שבמסיבות האלה- הומואים, ללא ספק נהנים יותר. מה שגרם לי לחשוב. אולי שווה לי לחזור להיות בלונדינית? כולם יודעים שבלונדיניות נהנות הכי הרבה. או שבעצם לפי מה שכתבתי כאן- הומואים בלונדיניים נהנים יותר? למי אכפת? העיקר שנותנים לי ערב דיוות. עכשיו אני מחכה בציפייה לערב הדיוות השחורות באשמורת. כולי חמה על ביונסה.
המקום קיים כבר כשנה ויצא לי כבר כמה פעמים לעבור ליד.. בפורים האחרון אפילו חיכיתי בכניסה שהשומר יבדוק אם בכלל יש עוד טעם להיכנס (היום, בדיעבד, אני יכולה להגיד שנכון לפורים ונכון לחבר שהיה איתי - לא היה טעם.. ) אבל מאז שכחתי ולא חזרתי לבדוק.
ביום שישי חברה הזמינה אותי ליומולדת שם. הגעתי בסביבות 23:00 והמקום כבר היה מפוצץ ובנוסף תור שמתהווה בחוץ.. תפס המקום..
המקום די גדול אבל לא הצלחתי ממש להתרשם כי בפנים היה צפוף בטירוף - לתשומת לב כל החותמים על עצומות למיניהם שמבקשות מהמשטרה לא לסגור מקומות עקב צפיפות- נראה לי שהכלל "כל מקרה לגופו" זה כלל שכדאי לאמץ. אין לי מושג מה הרישיון שיש למקום אבל היה שם צפוף ברמה שאי אפשר היה לעבור בלי להתחכך קשות בכל מי שעמד שם.
בכל מקרה, היה שמייח ויכול להיות שאם הייתי מגיעה מוקדם ו"זורמת" לתוך הצפיפות הזאת זה היה מרגיש אחרת.
המוסיקה היתה מהזן הכיפי-להיטי קיץ ( דיוויד גואטה לדוגמא ) .. אני לא יודעת אם אני אחזור, פשוט כי האוכלוסיה היתה צעירה לטעמי אבל זה נראה מקום שעובד טוב ועם אנרגיות חיוביות.. (-: ממש אקסייט…
בובה מרה
כתובת: רחוב הארבעה 24, תל אביב
טלפון: 054-5448444
השנה, לראשונה זה שנים יצא לי להיות מחוץ לישראל בימים של סוף השנה האזרחית ואני מדווח לכם פה על מסיבות שונות שהגעתי אליהן בבנקוק. כתבו כמה שירים על העיר המטורפת הזאת שהכל קורה בה בו זמנית, עוני, עושר, מסיבות, בילויים, בקבוקי וויסקי במאות שקלים לשולחן ומנה של שיפוד חזיר או אני לא יודע מה בשקל ברחוב מהבחור שמוכר זכיונות מהעגלה שלו.
התחלנו במסיבה למוזמנים ב Fashion TV Bar, נשמע מבטיח, דוגמניות ושאר ממתקים, עם פרסום בכל מקום ובאז חיובי, אבל שהגענו למקום ההתלהבות הפכה לאכזבה, מקום שמעוצב עם יותר מדי שולחנות ופינות ישיבה ופחות מדי מקום לעמוד, עם מעט מאד אורחים ואווירה די יבשה, למעט הבחורה שהחולצה שלה הציגה מחוצה לה את זוג דדיה הלא טבעיים, במיוחד צרם הניגוד שמחוץ למלון היו מאות אלפי אנשים שבאו לצפות בזיקוקים ולספור לאחור בתאילנדית ולקבל בתקווה את השנה החדשה.
המשכנו, הגענו לאחד המקומות שתמיד נחמד בהם Qbar, שהיה מלא בתיירים ובאורחים קבועים, זרים, מקומיות, היה צפוף אבל אז כבר היינו די שתויים ובמקום לפזז על הרחבה המלאה מדי פשוט דיברנו עם מי שלצערו היה לידנו, קבוצה של אנשי מכירות מגרמניה, צרפתי תושב ויאטנם, ואני כבר לא זוכר מי עוד… טוב, המשכנו לעוד מקום ה Tunnel, מקום שנפתח מחדש לרגל השנה החדשה, אבל לא ממש הצליח להרים מסיבה… אם אני לא טועה לא המשכנו למקום נוסף למעט מסעדה מקומית הידועה בשם Foodland, למנה אחרונה של אוכל תאילנדי בסוף הבילוי…
לסיכום, ציפיתי לערב יותר מוצלח אבל קשה להתלונן במקום שמציע לך ארוחה מלאה ומסאג' תאילנדי מעולה של שעתיים ב 60 שקלים.
הלימון השמח, חפשו אותו בעיר. תמצאו מה טוב... כפי שכבר ראיתם אנחנו עומדים בהבטחה לצאת כמעט כל יום. איך אתם חושבים שהמיתון מראה סימני התייבשות? הבילויים שלנו מרימים את הכלכלה, מספקים עבודה להמונים, משלמים מסים למדינה, מחזיקים את נהגי המוניות בנסיעה. הזמן רץ כשנהנים.
