עם ישראל אוהב לחגוג בכל הזדמנות. תנו לנו תירוץ – אנחנו כבר נרים מסיבה. תנו לנו ברית, יום הולדת, ראש חודש או ראש שנה, חתונה, גירושין, או חג כלשהו של מישהו – ואל דאגה, אנחנו כבר נדאג לחגיגה. זה ההסבר היחיד שאני מוצא לכך שכל שנה בין ה 31 לדצמבר ל 1 בינואר אנחנו חוגגים את ה"סילבסטר" בגל המסיבות הכי גדול של השנה. וזה בכלל חג נוצרי!!!

ולמה בכלל אנחנו קוראים לזה "סילבסטר"?כמעט בכל העולם חוגגים בתאריך זה את "ראש השנה האזרחית חדשה", ורק בישראל, גרמניה ופולין חוגגים את ה"סילבסטר". למה? אולי בגלל שיותר קל, קצר וקליט לרשום "סילבסטר" על ההזמנות? אולי כדי להבדיל מראש השנה היהודי?

מישהו מהחוגגים בארץ בכלל יודע שהחג הזה קרוי על שמם של כמה אפיפיורים נוצרים? הנודע מכולם הוא סילבסטר ה-1, אפיפיור מהמאה הרביעית , שפשוט מת באופן מקרי בלילה הזה, ומאז נוהגים לקשור את סיום השנה האזרחית בחגיגות הנושאות את שמו. מה גם, שישנן סברות שאומרות שבמסגרת העלאת הדת הנוצרית לגדולתה הנוכחית, הוא גם רדף אחרי היהודים והביא לשנאה יהודים ולפעולות נגדם. אז בחרנו להצטרף לחגיגות על שמו? או אולי בגלל מותו? ובעצם, זה ממש לא משנה. פשוט עוד סיבה לשתות, לקבל נשיקה בחצות, לדפוק את הראש עד כלות ולקוות שאולי לעוד יום אחד נשכח את הצרות…

בתור בליין תל אביבי מהשורה הראשונה, אני לא יכול להתלונן ולבוא בטענות. אני מודה בגאווה שגם אני ביליתי במסיבות משובחות רבות ביום הזה, ומעולם לא ידעתי ולא עניין אותי על מה ולמה אני חוגג. אבל כשניסיתי להיזכר היום איך ביליתי את הסילבסטר בשנים האחרונות, לא הצלחתי. הדחקתי, או פשוט שכחתי, כי לרב סבלתי. משנה לשנה אני מרגיש פחות ופחות חשק לצאת ולבלות ביום הזה. אולי הזדקנתי קצת, ואולי זה פשוט הטראומה מהשנה שעברה. תורים אין סופיים במועדונים, מחירי כניסה מופקעים, פקקים, והמון ילדים שיכורים. צריכים עוד סיבות למה כדאי השנה להישאר בבית, לקוות שירד גשם ולראות סרט ישראלי טוב מתחת לפוך?

עוד לפני הדילמה האם כדאי בכלל לצאת מהבית ביום כזה, קיימת בארץ מחלוקת בסיסית יותר. האם באמת מותר לציין ולחגוג את הסילבסטר? בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה (קטגוריה אליה נכנסת הנצרות על דעת רוב הפוסקים). מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות הודיעה בעבר כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה. טוב מאוד!!! הסילבסטר נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן והודו. גם בברית המועצות היה זה החג הלא קומוניסטי היחיד. הסיבה נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר. אז גם לנו מותר!

ומבחינה מצפונית – ייתכן שהסברות לכך שסילבסטר ה – 1 פעל באופן מיוחד כנגד היהודים,אכן נכונות. אולם, לא קיימות בהיסטוריה הוכחות חותכות על יחס שכזה, לטובה או לרעה, ואין ראיות לרדיפת יהודים בידי הכנסייה בתקופתו. מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בכרוזי אינטרנט שונים המביעים התנגדות לחגיגות ליל הסילבסטר.

ואם לא היו קוראים לחג "סילבסטר" אלא "ראש השנה האזרחית"? אז היה מותר לנו לחגוג? חוש הריח שלי אומר שמעורבים כאן גורמים חרדיים, שמנסים בכל דרך לשבש את החגיגות ולשוות להם אופי כפירתי. אבל זה רק אני…

ואיך אני חוגג? אז למרות הטראומות של השנים האחרונות, החלטנו בחבר'ה למצוא מקום שיכול להבטיח לנו פינה רק בשבילנו. בלי דוחק, בלי תור. רק חברים, אלכוהול ומוסיקה טובה. אז מצאנו. איזה כיף!!! אז שנה טובה, חג שמח ובילוי נעים… נתראה בשנה הבאה

תגיות: סילבסטר, סיפורים

כנסיית השכל… לומר את האמת תמיד הייתי אמביוולנטית לגביהם. מצד אחד, יש כמה שירים שאני מתמוגגת כשאני שומעת ומצד שני תמיד היה לי קשה לשמוע דיסק שלם ברצף.. זה
כאילו היה מפריע לי באוזן. אתמול זה השתנה.. לא עד הסוף, אבל השתנה.

אבל לפני הכל אני חייבת לתקן עוולה נוספת. הזאפה ברמת החייל. שנים אמרתי לעצמי שזה לא מקום לראות בו הופעות. שאין בו אוירה, שאין בו מקום שאין בו … נראה לי שזאת היתה פשוט שטיפת מוח של חברה לשעבר, שתמיד העדיפה את אמפי וואהל או ברבי על הזאפה.אז נכון ,אם בא לך קצת לפרוק אנרגיה ולהזיז את הישבן, אין כל כך איפה. אבל אני אומרת, כל מקום כבודו במקומו מונח. ההופעה של אתמול עשתה לי חשק לעבור על הלו"ז שלהם לחצי שנה הקרובה וכבר להצטייד בכרטיסים..
אני ועוד חמישה מחבריי ישבנו על הגלריה, שהיא אמנם פחות אטרקטיבית בעיניי מלשבת באולם למטה אבל סיפקה את הסחורה. ראיתי , שמעתי, ואפילו לקראת הסוף היה לי איפה להתנועע קצת..

במקום מגישים אוכל עד עשר שזאת שעת התחלת ההופעה. פתרון טוב. תמיד הפריע לי שאמן מופיע ואנשים יושבים לו מול הפרצוף ולועסים או עסוקים בלחפש בתפריט מה להזמין.
שתיה קרה ואלכוהול אפשר להזמין כל הערב ברוך השם..

ההופעה התחילה בשבילי באנרגיה קצת נמוכה. לא זיהיתי הרבה מהשירים (אני לא מעריצה שרופה) וישבתי לא נוח… מה שכן אהבתי בשלב זה זה את השילוב של רביעיית כלי מיתר - שלושה כנרים וצ'לנית… בהמשך הם גם נתנו קטע קלאסי ( זה של האוניברסיטה הפתוחה מהטלויזיה הלימודית. בורה שכמותי ) תוספת נוספת שהרשימה היתה בחור שניגן בכלי נשיפה מגוונים כמו דיג' ושופר וגם בכלים מסורתיים יותר ובכולם הוא היה מרגש.
לאט לאט נכנסתי לראש של ההופעה והשירים המוכרים לי יותר התחילו להיות מושרים.. החצי השני של ההופעה היה אחר לגמרי מבחינתי ובהדרן , עם השיר המופלא המצוטט
בכותרת כבר הייתי במקום אחר עם המוזיקה…

פתאום הם שלפו את השירים הישנים והטובים, כאלה שלא השאירו הרבה אנשים בכסא ( למעט אלה באולם שכאמור לא היה להם מקום לקום… )
חבר שהיה איתנו רצה לגשת ליורם חזן בסוף ההופעה ולהציע לו משמורת משותפת על ילדים עתידיים ואני רק יצאתי עם חיוך ורצון ללכת הביתה ולשים את הדיסק..

תגיות: זאפה

יש לכם אייפון או טלפון גוגל שמריץ אנרואיד? רוצים לקבל את רשימת הברים המלאה? רוצים לדעת מה עושים היום? גולשים מהטלפון שלכם ישירות לאתר שיפתח בגרסה מותאמת למכשיר הסלולרי ומקבלים את כל המידע בצורה פשוטה ונוחה. רוצים את הגרסה הרגילה? יש אפשרות להציג גם אותה.

תגיות: אייפון, אנדרואיד

שלשום קיבלתי סמס מסימי ( נשמע מצחיק.. ) " אני לא זוכרת אם היית מחובבי ימי שני במנטל" .
ימי שני במנטל, היו מוקדשים להופעות, שהתחילו הרבה אחרי חצות, של להקות שונות אבל בעיקר ה"גרוב רידמפשן" .. להקה מדליקה שעושה קאוורים בצורה מקצועית שזה מדהים
( הסולן הראשי שלהם הוא הזמר של רוקדים עם כוכבים… אולי כולם? לא יודעת.. ). הבמה הקטנטונת של המנטל היתה מתמלאת במלא נגנים וכל פעם סולן אחר היה מגיח מהקהל ונותן קטע שירה .. מיוצר לציין שכולם היו מעולים…

אז אתמול נשלחה הזמנה להופעה שתתחיל בעשר ( לא נראה לי שמישהו באמת חשב שזה יתחיל בעשר, המקום רק התחיל להתמלא בחצות) של אותה הלהקה בדיוק… וכמובן שהלכתי…

ההופעה היתה ב"כלב".. החלל הענק שצמוד לחתול מאחורה.. עם במה מכובדת ותאורה מרשימה ( רק החנוכיה שדלקה שם בניאונים האירה על נר אחד לעומת חמישה נרות שהיו אמורים להיות שם, אבל מי סופר? ) על הבמה , במקום הזמר הרגיל שהצטרף בהמשך, עמד ושר אמיר דדון שהיה מעולה בסדרת שירי "פוליס " . דרך אגב, שמעתי אותו פעם בבנקס ויש לו חומר מעולה משלו !

בהמשך כאמור עלה הזמר המקורי שמאוד אוהב לשיר סטיבי וונדר וליאו סאייר ( למי שזקן מספיק לזכור מי זה.. )
היתה אוירה מעולה אבל נאלצתי בסביבות אחת ללכת.. יש אנשים שכן עובדים בעיר הזאת.

תגיות: החתול והכלב, יצאנו, מוזיקה

שיכורים יקרים,

צוות האתר, יחד עם החברים הטובים מה"וייס" בר, ממשיכים את המסורת המוצלחת של מסיבות הצהריים בימי שישי.

בשישי הקרוב, 18/12, בשעה 15:00 ב"וייס" בר - אפטר חנוכה מטורף!!!

על העמדה יתן בראש חבר יקר ודי ג'יי מוערך וקטלני - ג'וזף סטאר!!!

בתכנית - הרבה אלכוהול, סופגניות, ידיים באויר ואוירה מחשמלת…

הכניסה כמובן חופשית, אז תסיימו מהר עם הסידורים של שישי בבוקר, תעמיסו את החברים ותגיעו לחגוג איתנו.

כנסו להזמנה הרשמית בפייסבוק והרשמו

וייס בר

הרצל 2 (פינת אחד העם), ת"א

טלפון: 03-5106335

נו, כנראה שגם הזמן של דיטה הגיע … לא כי היא נעלמה חלילה (הבנתי שהיא פתחה מקום חדש בנווה צדק) אלא להחליף לוקיישן…..
אני לא מכירה עוד הרבה מקומות שעברו כל כך הרבה, החל מפאתי שוק הכרמל בין חתולים ופחים, עבור ברוטשילד ועד המעוז האחרון , בין רוטשילד לאחד העם..
אז עם המעבר של דיטה, נפתח על המקום שננטש מקום חדש - ה social club ..

הגעתי לשם אתמול, יום ראשון , שזה יום חלש לכל הדעות אבל הבר היה מלא.. דמיינו איך היתה מעוצבת המסעדה ולמעשה לא שינו הרבה.. החליפו תאורה, החליפו טאפטים אבל סה"כ מדובר באותו חלל יפה ונעים שהיה שם עד עכשיו.

את פנינו קיבלה המארחת היפה והזכורה לטוב מהבנקס שהובילה אותנו לחדר הפרטי, לאירוע יומולדת שהיה התירוץ הרשמי לבדיקת המקום.
על השולחן הונחו לחמים חמים, זיתים ,שמן זית, רסק עגבניות מעולה (שמסתמן כטרנד החדש לניגוב) ,טחינה וחצילים.. הכל טעים וטרי.
הזמנתי מנה של שרימפס במחבת עם שמן זית, שום יין לבן ופטרוזיליה והגיעה מנה יפה ומאוד מאוד טעימה ( 72 ש"ח). ידיד משמאלי
הזמין ואהב את הסטארט אפ של מולים וצ'יפס- שילוב מעולה !! וידיד אחר התענג על שישליק טונה ..

המקום מאוד נעים, כשהלכתי, בסביבות חצות הוא עוד היה מואר (אין לי מושג אם יש להם כוונה להפוך לבר אפל בשעות המאוחרות יותר)
וזה היה נחמד, שיש מקום שנראה ומרגיש "נקי" יותר.. אני בטוח אחזור לשם בקרוב, צריך לבדוק מה קורה שם בימים הפופולריים יותר ואני מבטיחה לעדכן.

Social Club
כתובת: שדרות רוטשילד 45 / אחד העם 54
טלפון: 03-5601114

תגיות: אחד העם, רוטשילד

קשה בחורף. אין ספק. אבל בחורף יותר מלכולם, קשה בעיקר לרווקות. לא נוח להיות בייאוש כשקר. אי לכך, ברגע שנובמבר מסתיים, נכנסות רווקות רבות לשנת החורף שלהן וגוררות יחד איתן את הגבר האחרון שהתעניין בהן, בלי להיות יותר מידי בררניות.
כך גם כמעט קרה לי. האחרון שסומן הגיע לבד ליומולדת שלי, עם מתנה, ואף התעקש לשלוח לי מסרון מזל ליומולדת העברי שלי כמה ימים לפני כן. לא מספיק? בנוסף, אותו אחד נשאר עד סוף החגיגה ואף טרח להקפיץ אותי הביתה. מושלם! אלא שברגע האמת בו הצעתי לו לחמם אותי טען המנוול שהוא "רק רצה לעזור".
מיותר לציין שאירוע שכזה לא בדיוק תרם לאגו שלי. זה לא סקסי כשמתייחסים אלייך כאל מקרה סעד. בטח לא ביומולדת. אבל למזלי עמדו לצידי כמה חברות והכריחו אותי לצאת אל הכפור כדי למצוא דובון פוטנציאלי חדש.
מכל המקומות הגענו דווקא לרוטשילד. לשמחתי גיליתי שמעבר לשדרה, לספסלים ולבתי הקפה- לאחרונה נפתחו שם כמה דאנס ברים שהצליחו לשדרג את אופציות הבילוי באזור. התחלנו ב"ועד הבית" ברוטשילד 64. כיאה למקום שקורא לעצמו על שם ניצה מדירה 3, המקום מתפאר באווירה הביתית שלו. שולחן פול, שני ברים מפוצצים באנשים, די ג'יית נונשלנטית שיושבת ליד שולחן עם מחשב ועיצוב נגיש ולא יומרני הצליחו להחזיר לי את האודם ללחיים. זה ושני בחורים שהתאמצו יתר על המידה למצוא חן בעיני ובעיני החברות שלי. טיפ קטן לבחור שהוציא את הלשון וליקק את השפתיים שלו, דברים כאלו עובדים רק בסרטי פורנו.
אחרי תקרית הלשון מצאנו את עצמנו מדרימות (או בעצם מעריבות) לכיוון רוטשילד 12. פה כבר ממש התאהבתי. המקום מבחוץ הזכיר לי את הפאבים שבסמטאות ירושלים. גם הקהל, כמו בפאתי נחלת שבעה, היה מורכב מערב רב של לאומים. אז אחרי המתנה קצרה בחוץ לצד שני איטלקים ופטריית חימום (חשוב מאוד), נכנסנו למקום ומצאנו שולחן גדול ומלבני במרכז, מספר שולחנות קטנים בצד, פסנתר, ובעיקר אחלה מוסיקה ואווירה. כמה צ'ייסרים וכוסות קאווה מאוחר יותר, הרימיקסים האלקטרוניים לשירים המוכרים כמעט וגרמו לי לזחול על הפסנתר סטייל מישל פייפר, אלא שבדיוק אז מישהו דרך לי על הרגל והתחיל איתי בו זמנית.
בסוף הלילה חזרתי אמנם ללא דובון שיחמם ויתכרבל איתי מתחת לפוך, אבל לפחות האגו שלי שוחזר בהצלחה יחסית. מזל שבדאנס ברים החמים החדשים של רוטשילד יש גברים ש"רק רוצים לזיין" ולא, חס וחלילה, "לעזור".

תגיות: ועד הבית, חורף, פנוים פנויות, רווקה, רוטשילד 12

לקראת הסילבסטר, ורגע לפני שאתם חולצים עוד פקק של בקבוק שמפניה בדיוק חצות, רצינו לבוא ולתקן טעות נפוצה בקרב החוגגים - לא כל יין מבעבע הוא שמפניה!!!

לא פעם נקרא יין מבעבע בשם הגנרי "שמפניה", אולם על פי החוק הבינלאומי יין מבעבע יכול להקרא שמפניה רק אם יוצר בחבל שמפניין שבצרפת. כל השאר יקראו יינות מבעבעים גם אם יוצרו בשיטת שמפניה המוכרת כ"שיטה המסורתית".
יין מבעבע הוא יין עם דו תחמוצת הפחמן טבעית.

הצרפתים שהיו הראשונים לייצר יין מבעבע, טוענים כי הבועות מחזקות את הבוקה ומעדנות את טעם היין.

ניתן לייצר יינות מבעבעים בשלוש שיטות עיקריות, ואלו קובעות את איכות היין ואת יכולת ההתיישנות שלהם - יין נתזים, שיטת Charmat ושיטת השמפיין.
חלק מן היינות המבעבעים אינם משתפרים בבקבוק, אולם, האיכותיים (משפיין לדוגמא) מתפתחים ומשתנים בבקבוק וניתן לשמור אותם שנים רבות. את רוב היינות המבעבעים עדיף לשתות בטווח הקצר יותר.

בניגוד למיתוס יין מבעבע לא מנערים. יש להניח אותו בעדינות בתוך שמפניירה ולתת לו "לנוח". יש להחזיק את הבקבוק בזוית של 45 מעלות לכיוון התקרה. מסירים את הקפסולה ואת סגר הביטחון תוך כדי הידוק האגודל מעל הפקק. חולצים את פקק השעם תוך שמסובבים אותו בעדינות, קצת לימין קצת לשמאל, וחוזר חלילה, עד שהוא יוצא החוצה תוך כדי נשיפה של גזים הפורצים החוצה ומעט עשן לבן.

אחוז האלכוהול ביינות מבעבעים נמוך בדרך כלל משאר היינות השולחניים ועומד בדרך כלל על 12%. יין בעל אחוז אלכוהול נמוך מכביד פחות על החיך בזמן ארוחה והבועות מגבירות את חוויית הרעננות וההנאה מהאוכל. עובדות אלו הופכות יין מבעבע מתאים למגוון רחב של מאכלים וסגנונות שונים של ארוחות.

אז רגע לפני השנה החדשה, כשאתם מחזיקים את בקבוק השמפניה (או היין המבעבע) שקניתם לכבוד הארוע, תזכרו את מה שלמדתם היום (ואולי גם תרשימו איזה בחור/בחור או חברים עם הסבר מלומד), אבל מיד אח"כ תתחילו לשתות כמו משוגעים…כי למי שיש כוח לזיבולי שכל…העיקר זה עושה שמיייח….

המידע באדיבות "דרך היין"

תגיות: טוב לדעת, יין, שמפנייה

כמו שאתם בטוח זוכרים, מקום העבודה שלי מחייב אותי (בגלל העובדים האחרים ולא בגלל מדיניות כמובן) ללכת לאכול במקומות כשרים עם תעודת כשרות. כאלה קשה מאוד למצוא בתל אביב ועוד יותר קשה למצוא כאלה טובים. אז כבר היינו בקפה גינצבורג וקפה מזרין והיום הלכנו למקום ששמעתי עליו לראשונה - יוניתה.
קודם כל המיקום של הקפה הוא כיפי, באמצע המדרחוב של נחלת בנימין (נחלת בנימין 10 מול מרקו קהירי פחות או יותר) ומגישים שם דברים "קלים" כמו ארוחות בקר, סלטים , קישים וכדומה..

אנחנו הלכנו לבראנצ' לחגוג שלושה ימי הולדת.. כולם כמובן הזמינו את ארוחת הבוקר שהיתה מפנקת ביותר (נראה לי שאותנו פינקו אפילו יותר, אולי בגלל שהיינו 14 איש (!!) בכל מיני ממרחים נוספים וברוסקטות עם גבינת עיזים). וכוללת שתי ביצים, סלט אישי, ארבעה סוגי גבינות ולחמים כיפים שלא הפסיקו לזרום לשולחן (מן ג'בטות קטנות חומות עם כל מיני גרעינים) וכמובן שתיה חמה וקרה.

אנחנו ישבנו בחוץ כי היה יום שמש וזה כיף גדול, גם כשהמדרחוב כמעט ריק, אבל גם מבפנים המקום נראה מקסים ונעים…
בקיצור - ממליצה בחום!

קפה "יוניתה"
כתובת: נחלת בנימין 10, תל אביב

תגיות: בית קפה

הי.. לא יודעת אם אתם זוכרים שסיפרתי לכם, אבל לפני כשבועיים הייתי במועדון מחודש שנקרא הדיסקוטק. הייתי שם פעמיים, גם ליומולדת של אלוביץ', שעל זה כתבתי, וגם לפני עשרה ימים לטרום יומולדת שלי.. באותה הזדמנות היכרתי שניים מהבעלים - יניב וליאור שהתעקשו שאגיע לראות את המקום החדש שלהם "הגוסיפ".

אז ברביעי האחרון היתה שם פתיחה.. הבנתי שזאת הפתיחה השלישית או הרביעית של המקום אבל כנראה שיש להם מספיק חברים כדי למלא את המקום עם הזמנות אישיות..

המקום ממוקם בחלק הכי לא צפוי בעיר, ברחוב דפנה 6 שעד עכשיו עלה לי לראש כאיזור מגורים וחניה של אמבולנסים מאיכילוב. בערך כמו שפתחו בפעם הראשונה מקום בקרליבך..

כשנכנסים, הרושם הראשוני הוא שזה העתק של הדיסקוטק רק פי שתיים בגודל. גם פה יש מספר ברים ברחבי המקום כשבינהם פינות ישיבה ומרחבי עמידה ואפילו רחבת ריקודים בצמוד לעמדת הדי ג'יי..
המקום יפה מאוד בעיניי, עם מספר קירות שמשובצים ברצפת אורות מהבהבים ומנורות שלא היו מביישות סלון צרפתי.
האוכלוסיה היתה צעירה, כשפה ושם ראיתי אנשים שהתקרבו יותר לאיזור החיוג שלי.. אבל נטולת ערסים לעת עתה.

המוסיקה בעיקר להיטים שזה נחמד ומתאים מאוד לאוירה של המקום למרות שאני יכולה לראות אותו הופך למקום של האוס בשעות המאוחרות יותר של הלילה… שיהיה בהצלחה.. שווה ביקור לגמרי..

הגוסיפ
כתובת: רחוב דפנה 6, תל אביב

תגיות: מקומות חדשים