אם יש משהו בולט שמאחד סביבו כמעט את כל תושבי תל אביב (ואולי ישראל כולה) הרי שזה האהבה לחומוס. אם תסתובב באזור החומוסיות בצפון דיזינגוף או ביפו תוכל למצוא כמעט בכל שעות היום ילדים, מבוגרים, זקנים, נשים, גברים, מזרחיים, אשכנזיים ועובדים זרים מנגבים ומנגבים עד שאי אפשר עוד להכניס גרגיר חומוס נוסף לקיבה.
תיאורית החומוס - איך סטוץ קשור לחומוס?
פבר'
10
2010
סליחה
ספט'
27
2009
חודשי הקיץ האחרונים היו רחוקים מאוד עבורי מחודשי הוללות והנאה נטו. מעבר דירה, מצב כלכלי מעורער לאחר טיסה לחו"ל, החגים, עבודות סמינריוניות ולחץ בלתי רגיל בעבודה גרמו לכך שדווקא את החודשים הכי כיפיים בתל אביב העברתי בדירה שלי מול המחשב או בשינה עמוקה במיטה.
כך יצא שאת מספר היציאות שלי בחודשים אוגוסט-ספטמבר אני יכולה לספור על כף יד אחת, עובדה שבשביל כל אחד, ועל אחת כמה וכמה רווקה תל אביבית על גבול גבעתיים שכמותי, מדובר במתכון לאסון. וכדי לעשות את הדברים אפילו קשים יותר, יצא שבחודש האחרון שותפתי המקסימה קיבלה שלילה על הרכב שלה, נסעה לסיני והשאירה לי אוטו עם הילוכים ידניים. לא שאני מתלוננת על זה שקיבלתי אוטו, אבל לשתות ולנהוג על הילוכים, אני לא מסוגלת ומסתבר חברים, שאחרי יותר משנה שאין לך אוטו, פתאום כולם רוצים שדווקא את תהיי זו שתנהגי.
אבל שיא האירועים ללא ספק מבחינתי- התרחש אתמול כאשר סוף סוף הוצאתי את עצמי רגלית מהבית ונתקלתי ביזיז מיתולוגי בפאב שאליו עשיתי את הטרק הקטן שלי, רק כדי להסתובב, לעשות אחורה פנה וללכת כלאחר שבאתי.
אני מוצאת את עצמי נזכרת בערגה בימי ההוללות האלכוהוליים שלי והחלטתי שלכבוד יום הכיפורים, יהיה זה מן הראוי שאכתוב סליחה לכל מי שאי פעם נפגע מהיותי שיכורה. מפאת שמירה על חיסיון ואיבוד הזיכרון, לא אפנה אל האנשים בשמם אלא רק אציין את האירועים.
1. סליחה שהקאתי לך באוטו. פעמיים. טוב שלוש, אבל בפעם השלישית הצלחתי גם להקיא קצת מחוץ לאוטו.
2. סליחה שהסתגרתי בשירותים של המועדון וסירבתי לצאת בגלל שהרצפה הייתה קרה ונעימה.
3. סליחה שהפלתי לך בטעות את החולצה לרצפה של השירותים כשהתמזמזנו בתוכם. טוב, האמת היא שזאת לא הייתה טעות ואני לא באמת מתנצלת.
4. סליחה שהתעלפתי בין אנשים במסיבת גג בקיץ. להבא אלמד גם לשתות H2O.
5. סליחה שהקאתי על איברייך המוצנעים. אבל אני ממש לא מצטערת שלא המשכתי כמו שביקשת.
6. סליחה שהתעקשתי שתרקדי איתי צמוד את ריקוד סוף השנה שלנו מכיתה י"ב.
7. סליחה שהתעקשתי שתעשי קולות רקע לריקוד שושלת שלי מגיל 9 באמצע מסיבה.
8. סליחה שהתעקשתי לשיר את השיר "waiting for tonight" של ג'יי לו, יחד עם כל קולות הרקע.
9. סליחה שהאכלתי את החתול שלך בספייס קוקיס, בזמנו זה היה נראה כמו רעיון לא רע.
10. סליחה שהתקשרתי אלייך שלוש פעמים ושכנעתי אותך לבוא למסיבה לוהטת רק כדי שתמצא אותי לבד, חצי מעולפת משכרות על הספה.
מקווה שקיבלתם את התנצלותי ושבשנה הבאה אחר יעבור זעם, אמשיך להשתכר, לנהוג בפזיזות מינית ולהביך את עצמי ואת חברי כמובן באירועים חברתיים שונים. ובמילים אחרות:
May we all continue to be drunk in Tel Aviv!
כי למרות כל האירועים המצערים שקרו לאחרונה בעקבות שימוש בלתי מושכל באלכוהול, כל מה שצריך כשהולכים להשתכר זה חבר אחד אחראי שתוכלו לבקש ממנו סליחה אחר כך.
צוזאמן, לילנבלום 25
ספט'
18
2009
בר שכונתי אינטימי ושקט. בניגוד לרוב הברים ברחוב, בעלי האופי של פיק אפים ודאנס ברים עמוסים, נחמד למצוא מקום רגוע ונחמד, שבו מחירי האלכוהול נדיבים, האווירה ביתית והוא מארח הופעות מקוריות של אמנים מקומיים. להמשך קריאה »
רצים (ומזיעים) לחפש אהבה…
ספט'
01
2009
בחודשים האחרונים שמתי לב לתופעה נחמדה ומענינת בפארק הירקון - "קבוצות ריצה" - בחורים ובחורות צעירים ונמרצים רצים, מקשקשים, נמתחים ומשחררים ביחד.
על פניו, אחלה דרך לעשות כושר. במקום השעמום שבריצה לבד, מתאחדים להם מספר אנשים ומעבירים את הריצה בכיף. הם תמיד עם חיוך, מדברים לא נראה שמתאמצים יותר מידי, אבל נראה שמזיעים ונהנים. למה לא!!!
אז לקחנו אנטיביוטיקה ויצאנו לבלות (בקטנה…)
אוג'
27
2009
אני עם דלקת בשקדים. חבר טוב עשה טיפול שיניים קשה השבוע, והתנפח לו הפרצוף. שנינו לוקחים אנטיביוטיקה.
אז מה? זה לא יעצור אותנו מלצאת ולבלות בעיר ללא הפסקה, גם אם אי אפשר ממש לשתות אלכוהול.
אתמול בערב נפגשנו עם עוד חבר (שלא לוקח אנטיביוטיקה - מוזר…). כשאמרנו לו שאנחנו לא יכולים לשתות היום, עלתה לו הבעת תמיהה על הפנים, כאילו הוא אמר "אז מה תעשו? איך אפשר לצאת בלי לשתות?". חייכנו ואמרנו לו שיהיה בסדר. הבטחנו לו שניתן לו את כל הדרינקים שהיינו אמורים לשתות.
לוותר על אהבה?
אוג'
27
2009
בדיוק קראתי טור ב YNET בחלק של היחסים על מישהי שהחליטה שמהיום היא מוותרת על אהבה. לא כי היא עשתה לה משהו רע אלא כי היא מרגישה שהסטטוס שלה בתור מישהי שלא מצאה אהבה (אהבה רומנטית, יש לדייק) נקבע ע"י עובדה זאת וכל מהותה נשפטת על הצלחתה או כשלונה בהתחברות לבן המין השני (או אותו בן מין במקרים מסוימים) לצורך חיים משותפים ורביה…
בנות - למגרשים?
אוג'
26
2009
"אין לו רגל, אתה לא רואה? מתחילת המשחק אין לו רגל" … זה רק אחד מהפנינים ששומעים כשמגיעים למגרש כדורגל נרגש.. ואוהדי כדורגל בדרך כלל נרגשים.
אתמול מכבי חיפה שיחקה ברמת גן , ובתור אוהדת מילדות, אחת שגדלה בחיפה ( קרית אליעזר, לא דניה) הלכתי לתמוך בקבוצה לקראת עלייתה לשלב הבתים בליגת האלופות..
סוף שבוע פרוע
אוג'
23
2009
זה התחיל ביום חמישי… הסתכלתי למטה על הבר העמוס לעייפה של הננוצ'קה ואמרתי לעצמי - חבל על הזמן. מלא אנשים עומדים/ רוקדים/ מזיעים אחד על השני במה שנראה מלמעלה כסדום ועמורה 2009. לא יכולתי להפנות את המבט ( ולא כדי שלא אהפוך לנציב מלח… ) מההמולה והאוירה הטעונה מינית שהיתה שם.
אני בשלב זה עמדתי על איזה שולחן מוגבה ליד הדי ג'יי שמצידו התנשק בלהט עם מישהי תוך שהוא מחליף במקצועיות שירים במחשב…
אפילו אוזן מיומנת לא שמה לב שליבו לא נתון במאה אחוז לתקלוט ( או שאולי לא בליבו מדובר) .. הוודקות רצו שם ובאיזשהו שלב מישהו התקשר
למוסקבה לוודא שהרוסקי סטנדרט לא אזל כי צריך פה עוד…
סדום ועמורה בננוצ'קה החדשה
אוג'
21
2009
אני בחור ביישן יחסית, ורק פעמיים בחיים הרשתי לעצמי לחשוף את צעדי הריקוד המיוחדים שלי ולעלות ולרקוד על הבר. שתי הפעמים הללו היו ב"ננוצ'קה". אחת לפני מספר שנים, בלוקיישן הישן של הבר, בערב בלתי נשכח שבמהלכו גם דוד שלי (בן 54) מצא עצמו רוקד על הבר. לדעתי, עד היום חלק מהברמנים במקום עדיין מתקשים להרדם בלילה…מה לעשות? זה חלק מהסיכון שבתפקיד…
הפעם השנייה היתה אתמול בלילה, בבר החדש. ערב שהתחיל רגוע, בסבוב דרינקים מוקדם בנחלת בנימין, נגמר בריקודים סוערים על הבר.
בואו לגלות את נחלת בנימין בשעות הערב המוקדמות (וגם בלילה…)
אוג'
21
2009
למרות תרבות חיי הלילה הישראלית המוזרה והלא ברורה של בילויים בשעות לילה מאוחרות (מאוד…), חבר טוב ואני החלטנו אתמול לצאת לסיבוב ב 19:00 ולבדוק מה אנחנו מפספסים. גילינו עולם ומלואו.
הגענו לנחלת בנימין בעקבות פרסום על פסטיבל בירה של אחד מברי היין הותיקים שברחוב - "הטרקלין". אז קצת הקדמנו, אבל הרווחנו אירוח לבבי של הבעלים, בליווי כוס בירת בוטיק גרמנית מעולה וסיבוב הכרות עם המקום. ממש יפה. עיצוב אינטמי ונעים שנותן אווירה של מקום איכותי וטעים. יש גם חצר שמארחת בחודשים אוגוסט - ספטמבר פסטיבל Beer Graden, כמיטב המסורת הגרמנית, עם בירות בוטיק ונקניקיות. לא לפספס!!!
