רף העולם הקולינארי בעלייה מתמדת וב"אליפות המסעדות" הבלתי מתפשרת של תל אביב כבר מזמן לא מספיק להציע עיצוב במיליונים או תפריט מגוון, בשביל זה המציאה אלוהים את הטייק אווי. מה שאנחנו מחפשים היום קשור הרבה יותר לאישיות ונשמה של מקום, כדי להוציא אותנו מהבית צריך להבין שאוכל זה בילוי והבילוי הזה כולל מנות איכותיות, שירות מצוין, מחירים אטרקטיביים ובעיקר אווירה שממריצה את התיאבון והליבידו יחד. הרי בכל זאת, אוכל זה הדבר הכי חושני שיש.
הקלות הבלתי נתפסת של ההצלחה
אוג'
12
2009
גן השקמים
אוג'
10
2009
לאחר ערב נוסטלגי מאוד, שכלל סיבוב בטיילת ובעקבותיו בשביליי הזיכרון, חזרתי יותר מעשור אחורה לתקופה שבה "עיר בלי הפסקה" הייתה לא רק סיסמא, אלא שם נרדף, אמיתי וראוי לעיר הכי מגניבה במדינה האפריקאית הקטנה שלנו…
על גגות תל אביב, משהו קורה הקיץ
אוג'
09
2009
הקיץ איתנו וכבכל שנה תושבי העיר שזופי הקמטים ממתינים נרגשים במיזוג לרדת החשיכה להסרת עוצר הארבע קירות ומזגן שגזרו עלינו הלחות והחום.
נראה שתחושת הקלסטרופוביה של היום מחזקת את הטרנד הכי חם של הלילה (וחם בלילה), הלוא הוא ה"גג-ברים" שצצו כפטריות אחרי הגשם בכל העיר. כל גג שני מתהדר הקיץ בבריזה מהים בספיד המשקאות שלו. אישית, כילדת ברים מושבעת, התחלתי את הקיץ סקפטית לגבי התופעה, רק כי קשה לי לדמיין גג-בר שמצליח לייצר אווירה שיש בבר חשוך ומעושן, אבל מאחר והמילה "טרנד" נרדפת ל"תל אביב" בויקיפדיה, החלטתי לבדוק את התופעה.
