תיאורית החומוס – איך סטוץ קשור לחומוס?

אם יש משהו בולט שמאחד סביבו כמעט את כל תושבי תל אביב (ואולי ישראל כולה) הרי שזה האהבה לחומוס. אם תסתובב באזור החומוסיות בצפון דיזינגוף או ביפו תוכל למצוא כמעט בכל שעות היום ילדים, מבוגרים, זקנים, נשים, גברים, מזרחיים, אשכנזיים ועובדים זרים מנגבים ומנגבים עד שאי אפשר עוד להכניס גרגיר חומוס נוסף לקיבה.

להמשיך לקרוא תיאורית החומוס – איך סטוץ קשור לחומוס?

דרוש דובון לחורף

קשה בחורף. אין ספק. אבל בחורף יותר מלכולם, קשה בעיקר לרווקות. לא נוח להיות בייאוש כשקר. אי לכך, ברגע שנובמבר מסתיים, נכנסות רווקות רבות לשנת החורף שלהן וגוררות יחד איתן את הגבר האחרון שהתעניין בהן, בלי להיות יותר מידי בררניות.
כך גם כמעט קרה לי. האחרון שסומן הגיע לבד ליומולדת שלי, עם מתנה, ואף התעקש לשלוח לי מסרון מזל ליומולדת העברי שלי כמה ימים לפני כן. לא מספיק? בנוסף, אותו אחד נשאר עד סוף החגיגה ואף טרח להקפיץ אותי הביתה. מושלם! אלא שברגע האמת בו הצעתי לו לחמם אותי טען המנוול שהוא "רק רצה לעזור".
מיותר לציין שאירוע שכזה לא בדיוק תרם לאגו שלי. זה לא סקסי כשמתייחסים אלייך כאל מקרה סעד. בטח לא ביומולדת. אבל למזלי עמדו לצידי כמה חברות והכריחו אותי לצאת אל הכפור כדי למצוא דובון פוטנציאלי חדש.
מכל המקומות הגענו דווקא לרוטשילד. לשמחתי גיליתי שמעבר לשדרה, לספסלים ולבתי הקפה- לאחרונה נפתחו שם כמה דאנס ברים שהצליחו לשדרג את אופציות הבילוי באזור. התחלנו ב"ועד הבית" ברוטשילד 64. כיאה למקום שקורא לעצמו על שם ניצה מדירה 3, המקום מתפאר באווירה הביתית שלו. שולחן פול, שני ברים מפוצצים באנשים, די ג'יית נונשלנטית שיושבת ליד שולחן עם מחשב ועיצוב נגיש ולא יומרני הצליחו להחזיר לי את האודם ללחיים. זה ושני בחורים שהתאמצו יתר על המידה למצוא חן בעיני ובעיני החברות שלי. טיפ קטן לבחור שהוציא את הלשון וליקק את השפתיים שלו, דברים כאלו עובדים רק בסרטי פורנו.
אחרי תקרית הלשון מצאנו את עצמנו מדרימות (או בעצם מעריבות) לכיוון רוטשילד 12. פה כבר ממש התאהבתי. המקום מבחוץ הזכיר לי את הפאבים שבסמטאות ירושלים. גם הקהל, כמו בפאתי נחלת שבעה, היה מורכב מערב רב של לאומים. אז אחרי המתנה קצרה בחוץ לצד שני איטלקים ופטריית חימום (חשוב מאוד), נכנסנו למקום ומצאנו שולחן גדול ומלבני במרכז, מספר שולחנות קטנים בצד, פסנתר, ובעיקר אחלה מוסיקה ואווירה. כמה צ'ייסרים וכוסות קאווה מאוחר יותר, הרימיקסים האלקטרוניים לשירים המוכרים כמעט וגרמו לי לזחול על הפסנתר סטייל מישל פייפר, אלא שבדיוק אז מישהו דרך לי על הרגל והתחיל איתי בו זמנית.
בסוף הלילה חזרתי אמנם ללא דובון שיחמם ויתכרבל איתי מתחת לפוך, אבל לפחות האגו שלי שוחזר בהצלחה יחסית. מזל שבדאנס ברים החמים החדשים של רוטשילד יש גברים ש"רק רוצים לזיין" ולא, חס וחלילה, "לעזור".

בר אברבוך, ריינס 2, תל אביב

חברים חברות, יפים יפות שמחים ושמחות במקום לקרוא על החוויה שעברה עליי באברבוך-פשוט תלכו ותהנו 🙂

אז מה יש שם?

אווירה שמחה, צ'ייסרים שזורמים בלי הכרה, ריקודים וכמובן רק פנים יפות משני המינים וכל זה בבר גדול, מרווח המעוצב פשוט ויפה 🙂

בפעם הראשונה הגעתי בספונטניות ביום ראשון, ציפיתי לערב קצר של בירה, שיחה רגועה והביתה למיטה… אך… זו לא הכתובת!

מה שהתחיל כערב רגוע ושקט נגמר ב"מסיבת בר" שכללה בנות שרוקדות על הבר, שכבות בגדים סתווים שנעלמו אט אט והכי חשוב כפי שציינתי- פשוט אווירה שמחה קלילה!

המוסיקה מקפיצה ומשתנה וכל אחד ישמע לפחות שיר אחד אהוב עליו בערב (מודה- זו מוסיקת חתונות אבל תחשבו על החתונה הכי טובה שהייתם בה על מנת להשוות את התחושה)

דיאגנוזה סופית – מומלץ בכל ימות השבוע.

אברבוך
כתובת: ריינס 2 תל אביב
טלפון: 035237719

רצים (ומזיעים) לחפש אהבה…

בחודשים האחרונים שמתי לב לתופעה נחמדה ומענינת בפארק הירקון – "קבוצות ריצה" – בחורים ובחורות צעירים ונמרצים רצים, מקשקשים, נמתחים ומשחררים ביחד.

על פניו, אחלה דרך לעשות כושר. במקום השעמום שבריצה לבד, מתאחדים להם מספר אנשים ומעבירים את הריצה בכיף. הם תמיד עם חיוך, מדברים לא נראה שמתאמצים יותר מידי, אבל נראה שמזיעים ונהנים. למה לא!!!

 

להמשיך לקרוא רצים (ומזיעים) לחפש אהבה…

מדריך הטרמפיסט לרומנטיקה…

לפני כחמש שנים, עצרתי עם מכוניתי האהובה והישנה, בובי, ולקחתי חייל בטרמפ ביציאה מירושלים. החייל היה מג"בניק מסוקס ובסוף הנסיעה אפילו החלפנו טלפונים. ר' לא היה גאון, אבל היו לו ריבועים. כידוע ריבועים וסיפור טוב על הטרמפיסט שתקע אותי, יכולים לפצות על דברים רבים, לכן, נשארנו בקשר שבוע יותר מהזמן שלוקח לרוב הקשרים שלי להיגמר (שבועיים, לאלו שתוהים).
יצאתי פעם עם בחור שסיפר לי שאבא שלו הכיר את אמא שלו כשעצר לה לטרמפ ומאז לא נפרדו. יש משהו, בפגישה מקרית בצידי הדרך, מכונית מאובקת והדרך הפתוחה, שנותנים גושפנקה נוספת לכל סיפור של "איך הכרתי את אמא" (או "איך הכרתי את הזיון האחרון"). כן, טרמפ הוא דבר רומנטי, מיני ומסוכן. לכן, ככל הנראה נמנעתי בשנים האחרונות לתפוס ולאסוף טרמפיסיטים בכבישי הארץ.

להמשיך לקרוא מדריך הטרמפיסט לרומנטיקה…

געגועי להודו…

בפעם הראשונה שראיתי את קאז רק חייכתי אליו. קמתי ללכת במסעדה במונאר שבדרום הודו וראיתי בחור יפני שזוף וחמוד מחייך אליי חיוך מלא שיניים וחסר דאגות. כזה שאפשר לחייך רק בהודו. חייכתי אליו חזרה את החיוך הכי מקסים שיכולתי והלכתי לכיוון הגסט האוס שלי – מאושרת. בהודו, אף אחד לא מתבייש לחייך לזרים.
יום למחרת, פגשתי את קאז בתור בדואר. הוא שלח חבילה ליפן ושאל אותי משהו באנגלית במבטא בריטי מקסים. שעה אחרי כן, עלינו שנינו יחד על אוטובוס של מקומיים לקודאיקאנל. הנסיעה לשם ארכה שמונה וחצי שעות. בהתחלה, קאז עמד לידי בגלל שלא היה מקום. בהמשך, הוא ישב מאחורי במושב שהתפנה ובסוף הנסיעה כבר ישבנו זה ליד זה באותו המושב. ההמשך היה ברור. לא החלפנו טלפונים, או אימיילים, או אפילו שאלנו לשם המשפחה כדי לחפש אחד את השנייה בפייסבוק. באותו הלילה מצאנו יחד חדר בקודאיקאנל ואת שלושת החודשים הנותרים במסע של קאז בהודו, בילינו יחד.

להמשיך לקרוא געגועי להודו…

לוותר על אהבה?

בדיוק קראתי טור ב YNET בחלק של היחסים על מישהי שהחליטה שמהיום היא מוותרת על אהבה. לא כי היא עשתה לה משהו רע אלא כי היא מרגישה שהסטטוס שלה בתור מישהי שלא מצאה אהבה (אהבה רומנטית, יש לדייק) נקבע ע"י עובדה זאת וכל מהותה נשפטת על הצלחתה או כשלונה בהתחברות לבן המין השני (או אותו בן מין במקרים מסוימים) לצורך חיים משותפים ורביה…

להמשיך לקרוא לוותר על אהבה?

בנות – למגרשים?

"אין לו רגל, אתה לא רואה? מתחילת המשחק אין לו רגל" … זה רק אחד מהפנינים ששומעים כשמגיעים למגרש כדורגל נרגש.. ואוהדי כדורגל בדרך כלל נרגשים.
אתמול מכבי חיפה שיחקה ברמת גן , ובתור אוהדת מילדות, אחת שגדלה בחיפה ( קרית אליעזר, לא דניה) הלכתי לתמוך בקבוצה לקראת עלייתה לשלב הבתים בליגת האלופות..
מכבי חיפה

להמשיך לקרוא בנות – למגרשים?

הפנקס הקטן השחור

למען האמת חבריי היקרים, חשבתי שהמונח הזה שבכותרת וגם הרעיון שעומד מאחוריו פס ועבר מן העולם. אבל מה שקרה זה שהחליף אותו הטלפון הסלולרי ורשימת "אנשי הקשר".
הרעיון שמישהו אוסף מספרי טלפון רק כדי שיהיה, לעת צרה או על מנת שיהיה לו להראות בסוף הערב לחבר שלו- "בואנה אחי, קיבלתי ארבעה טלפונים, מה דעתך? איזה גבר אה? " לא ברור לי עדיין…

להמשיך לקרוא הפנקס הקטן השחור