goBar – כרטיס לתשלום מראש בברים

רוצים לשלם על שלוש בירות ולקבל אחת חינם? עכשיו כבר אפשר, חברת גו-בר מציעה כרטיס של תשלום מראש לברים המשתתפים וקבלת קרדיט גדול יותר לדרינקים. זה אומר שתוכלו לשתות יותר בפחות כסף, זה אומר שתשתו יותר… אנחנו בעד, יש פה מהפכות על מחירי הקוטג', ועכשיו יש הטבות לשותים…

מקום לשפיות – משקה ומוסיקה בצוזאמן

פעם, לפני שהרווקות העיקה, והדודות לא הפסיקו לשאול מה קורה, והרבה לפני שמפלס החרמנות עלה על גדותיו למרות המטרה המוצהרת לחיפוש אהבה, היינו יוצאים לפאבים כדי לשתות ולהירגע. לא הייתי מתגנדרת שעות מול המראה ומתיישבת מצחקקת עם חברותיי על כוס קאווה בעודי בוחנת את הגברים מסביב. אלא הייתי לוקחת בירה, שומעת מוסיקה ונותנת לעצמי פשוט להיות.

אבל היום, כשכל בר שכונתי הפך להיות פיק אפ וכל מגה מועדון שמכבד את עצמו זקוק לתור ארוך בכניסה שלו ולמארחת חצופה, נדמה שכבר איבדנו מן התמימות שלנו. לכן, מרענן היה במיוחד למצוא את עצמי בערב יום רביעי בפאב "צוזאמן" שחרט על דגלו להביא להמונים הרבה מוסיקה ובירה טובה, נטולות פוזות או יומרה תל אביבית אחרת. כן, אפילו ההיפסטרים עדיין לא גילו את המקום.

משמעות המילה צוזאמן זה "ביחד" ביידיש ובגרמנית וכשמו כן הוא. מקום לשבת ביחד וליהנות ממוסיקת לייב מתנגנת של מיטב המוסיקאים הצעירים בארץ. לי במקרה יצא ביום רביעי להיחשף למופע האקוסטי המיוחד של אודי ברנדר. ברנדר, שניחן בקול עמוק ומרגש, שר כמה משיריו החדשים לקהל מצומצם אך איכותי ואף נתן במה לחבר לא פחות מוכשר בשם אלון עדר שניגן שני שירים רגע לפני שהם יוצאים לרדיו.
בין שלוק למחיאת כפיים, מצאתי את עצמי נשענת לאחור על כיסא הבר ונותנת למוסיקה לעטוף אותי. לא הסתכלתי בעצבנות ימינה ושמאלה ואפילו לא דיברנו יותר מידי אני וחברתי ליציאה, אבל היה מקסים. בסיום ההופעה התיידדנו עם אודי ברנדר וחברתו וישבנו לצ'ייסר על הבר, ללא שום כוונות נסתרות או פלרטטנות מזויפת מצידו. לרגע, שכחתי מ"האח הגדול" המשמים ומסיפורי הכן יתקשר לא יתקשר שלי ושמחתי באמת.

אז אם גם לכם יוצא להסתובב בלילנבלום אפילו עם טריינינג, שווה לתת קפיצה לצוזאמן שמארח כל חודש מוסיקאי צעיר אחר ובמקביל נותן במה למוסיקאים רבים וטובים אחרים, יחד עם מקום לשפיות.

צוזאמן
כתובת: לילנבלום 25

סילבסטר – סיבה למסיבה בלי סיבה!?

עם ישראל אוהב לחגוג בכל הזדמנות. תנו לנו תירוץ – אנחנו כבר נרים מסיבה. תנו לנו ברית, יום הולדת, ראש חודש או ראש שנה, חתונה, גירושין, או חג כלשהו של מישהו – ואל דאגה, אנחנו כבר נדאג לחגיגה. זה ההסבר היחיד שאני מוצא לכך שכל שנה בין ה 31 לדצמבר ל 1 בינואר אנחנו חוגגים את ה"סילבסטר" בגל המסיבות הכי גדול של השנה. וזה בכלל חג נוצרי!!!

ולמה בכלל אנחנו קוראים לזה "סילבסטר"?כמעט בכל העולם חוגגים בתאריך זה את "ראש השנה האזרחית חדשה", ורק בישראל, גרמניה ופולין חוגגים את ה"סילבסטר". למה? אולי בגלל שיותר קל, קצר וקליט לרשום "סילבסטר" על ההזמנות? אולי כדי להבדיל מראש השנה היהודי?

מישהו מהחוגגים בארץ בכלל יודע שהחג הזה קרוי על שמם של כמה אפיפיורים נוצרים? הנודע מכולם הוא סילבסטר ה-1, אפיפיור מהמאה הרביעית , שפשוט מת באופן מקרי בלילה הזה, ומאז נוהגים לקשור את סיום השנה האזרחית בחגיגות הנושאות את שמו. מה גם, שישנן סברות שאומרות שבמסגרת העלאת הדת הנוצרית לגדולתה הנוכחית, הוא גם רדף אחרי היהודים והביא לשנאה יהודים ולפעולות נגדם. אז בחרנו להצטרף לחגיגות על שמו? או אולי בגלל מותו? ובעצם, זה ממש לא משנה. פשוט עוד סיבה לשתות, לקבל נשיקה בחצות, לדפוק את הראש עד כלות ולקוות שאולי לעוד יום אחד נשכח את הצרות…

בתור בליין תל אביבי מהשורה הראשונה, אני לא יכול להתלונן ולבוא בטענות. אני מודה בגאווה שגם אני ביליתי במסיבות משובחות רבות ביום הזה, ומעולם לא ידעתי ולא עניין אותי על מה ולמה אני חוגג. אבל כשניסיתי להיזכר היום איך ביליתי את הסילבסטר בשנים האחרונות, לא הצלחתי. הדחקתי, או פשוט שכחתי, כי לרב סבלתי. משנה לשנה אני מרגיש פחות ופחות חשק לצאת ולבלות ביום הזה. אולי הזדקנתי קצת, ואולי זה פשוט הטראומה מהשנה שעברה. תורים אין סופיים במועדונים, מחירי כניסה מופקעים, פקקים, והמון ילדים שיכורים. צריכים עוד סיבות למה כדאי השנה להישאר בבית, לקוות שירד גשם ולראות סרט ישראלי טוב מתחת לפוך?

עוד לפני הדילמה האם כדאי בכלל לצאת מהבית ביום כזה, קיימת בארץ מחלוקת בסיסית יותר. האם באמת מותר לציין ולחגוג את הסילבסטר? בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה (קטגוריה אליה נכנסת הנצרות על דעת רוב הפוסקים). מחלקת הכשרות של הרבנות בערים שונות הודיעה בעבר כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה. טוב מאוד!!! הסילבסטר נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן והודו. גם בברית המועצות היה זה החג הלא קומוניסטי היחיד. הסיבה נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר. אז גם לנו מותר!

ומבחינה מצפונית – ייתכן שהסברות לכך שסילבסטר ה – 1 פעל באופן מיוחד כנגד היהודים,אכן נכונות. אולם, לא קיימות בהיסטוריה הוכחות חותכות על יחס שכזה, לטובה או לרעה, ואין ראיות לרדיפת יהודים בידי הכנסייה בתקופתו. מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בכרוזי אינטרנט שונים המביעים התנגדות לחגיגות ליל הסילבסטר.

ואם לא היו קוראים לחג "סילבסטר" אלא "ראש השנה האזרחית"? אז היה מותר לנו לחגוג? חוש הריח שלי אומר שמעורבים כאן גורמים חרדיים, שמנסים בכל דרך לשבש את החגיגות ולשוות להם אופי כפירתי. אבל זה רק אני…

ואיך אני חוגג? אז למרות הטראומות של השנים האחרונות, החלטנו בחבר'ה למצוא מקום שיכול להבטיח לנו פינה רק בשבילנו. בלי דוחק, בלי תור. רק חברים, אלכוהול ומוסיקה טובה. אז מצאנו. איזה כיף!!! אז שנה טובה, חג שמח ובילוי נעים… נתראה בשנה הבאה

אנחנו גם ב iPhone

יש לכם אייפון או טלפון גוגל שמריץ אנרואיד? רוצים לקבל את רשימת הברים המלאה? רוצים לדעת מה עושים היום? גולשים מהטלפון שלכם ישירות לאתר שיפתח בגרסה מותאמת למכשיר הסלולרי ומקבלים את כל המידע בצורה פשוטה ונוחה. רוצים את הגרסה הרגילה? יש אפשרות להציג גם אותה.

iphone

מה ההבדל בין יין מבעבע לשמפניה?

לקראת הסילבסטר, ורגע לפני שאתם חולצים עוד פקק של בקבוק שמפניה בדיוק חצות, רצינו לבוא ולתקן טעות נפוצה בקרב החוגגים – לא כל יין מבעבע הוא שמפניה!!!

לא פעם נקרא יין מבעבע בשם הגנרי "שמפניה", אולם על פי החוק הבינלאומי יין מבעבע יכול להקרא שמפניה רק אם יוצר בחבל שמפניין שבצרפת. כל השאר יקראו יינות מבעבעים גם אם יוצרו בשיטת שמפניה המוכרת כ"שיטה המסורתית".
יין מבעבע הוא יין עם דו תחמוצת הפחמן טבעית.

הצרפתים שהיו הראשונים לייצר יין מבעבע, טוענים כי הבועות מחזקות את הבוקה ומעדנות את טעם היין.

ניתן לייצר יינות מבעבעים בשלוש שיטות עיקריות, ואלו קובעות את איכות היין ואת יכולת ההתיישנות שלהם – יין נתזים, שיטת Charmat ושיטת השמפיין.
חלק מן היינות המבעבעים אינם משתפרים בבקבוק, אולם, האיכותיים (משפיין לדוגמא) מתפתחים ומשתנים בבקבוק וניתן לשמור אותם שנים רבות. את רוב היינות המבעבעים עדיף לשתות בטווח הקצר יותר.

בניגוד למיתוס יין מבעבע לא מנערים. יש להניח אותו בעדינות בתוך שמפניירה ולתת לו "לנוח". יש להחזיק את הבקבוק בזוית של 45 מעלות לכיוון התקרה. מסירים את הקפסולה ואת סגר הביטחון תוך כדי הידוק האגודל מעל הפקק. חולצים את פקק השעם תוך שמסובבים אותו בעדינות, קצת לימין קצת לשמאל, וחוזר חלילה, עד שהוא יוצא החוצה תוך כדי נשיפה של גזים הפורצים החוצה ומעט עשן לבן.

אחוז האלכוהול ביינות מבעבעים נמוך בדרך כלל משאר היינות השולחניים ועומד בדרך כלל על 12%. יין בעל אחוז אלכוהול נמוך מכביד פחות על החיך בזמן ארוחה והבועות מגבירות את חוויית הרעננות וההנאה מהאוכל. עובדות אלו הופכות יין מבעבע מתאים למגוון רחב של מאכלים וסגנונות שונים של ארוחות.

אז רגע לפני השנה החדשה, כשאתם מחזיקים את בקבוק השמפניה (או היין המבעבע) שקניתם לכבוד הארוע, תזכרו את מה שלמדתם היום (ואולי גם תרשימו איזה בחור/בחור או חברים עם הסבר מלומד), אבל מיד אח"כ תתחילו לשתות כמו משוגעים…כי למי שיש כוח לזיבולי שכל…העיקר זה עושה שמיייח….

המידע באדיבות "דרך היין"

חגיגות הבוז'ולה – על מה ולמה…

בשבוע הבא יחגגו אלפי אנשים בכל רחבי העולם את חגיגות הבוז'ולה.

מה זה בוז'ולה, למה חוגגים וכל מה שרציתם לדעת בנושא:

בוז'ולה נובו – הוא היין הצרפתי הראשון שיוצא לשוק מידי שנה. בוז'ולה הפך להיות שם ודבר ברמה עולמית, לא בזכות איכויות יוצאות דופן של היין, כי אם בזכות חגיגות ההשקה להן מחכים מאות אלפי חובבי יין בכל העולם, וחגיגות הרי הן תמיד דבר מבורך.

חגיגות הבוז'ולה – מנהג מקומי שהפך לחגיגה עולמית
אירועי הבוז'ולה מציינים היסטוריה בת למעלה מ- 100 שנה של חגיגות ליין צעיר. חגיגות הבוז'ולה נובו החלו כמנהג צרפתי מקומי, בו חגגו את שנת הבציר החדשה בלגימת היין הצעיר שמיוצר בתהליך קצר יחסית, בעוד היינות האחרים של האזור ממשיכים להשתפר בקצב איטי. עם השנים מוסדו החגיגות ונקבע להן תאריך קבוע.
מידי שנה בשנה, ביום חמישי השלישי בחודש נובמבר בדיוק בדקה לאחר חצות, נחלצים בקבוקי הבוז'ולה נובו.
באלפי מסעדות, חנויות יין ובארים בצרפת וכיום בעולם כולו, מצלצלים פעמונים ומסמלים את תחילת החגיגות של הבציר החדש. לקראת האירוע, המצטיין בטיימינג מוקפד, יוצאות למעלה ממיליון תיבות בוז'ולה נובו לפריז ומשם לרחבי העולם, כשהיבואנים בכל מדינה מחוייבים שלא למכור את היין לפני יום חמישי השלישי של חודש נובמבר.
הפיכת הבוז'ולה לתופעה חברתית הנחשבת ביותר בעולם היין, נזקפת לזכותו של ז'ורז' דובף, משווק יין מהמובילים בצרפת ובן למשפחת כורמים ותיקה באזור הבוז'ולה,
שבאמצעות מערך שיווק גדול וקמפיין עולמי, בסוף שנות ה-70, תחילת ה-80, של המאה שעברה, הפך את הבוז'ולה-נובו לבינלאומי.

על חגיגות הבוז'ולה בתל אביב בסניף דרך היין

להמשיך לקרוא חגיגות הבוז'ולה – על מה ולמה…